תמ"ש 12731-09-20

תקציר

התובעת, הנשואה לנתבע 1, דורשת זכויות קנייניות במחצית המניות הרשומות על שם הנתבע 1 בחברה. פסק הדין המקורי העניק לתובעת סעד הצהרתי, המכיר בזכויותיה במניות אך דוחה את רישומן עד להתרת הנישואין - בין אם בדרך של מוות ובין אם בדרך של גירושין. לאחר מכן הגישה התובעת הודעת עדכון בדרישה לסעד אופרטיבי להעברת המניות על שמה, אך בית המשפט דחה אותה. בית המשפט מצא כי הסעד המבוקש בהודעת העדכון מהווה תביעה אחרת שהיה צריך להיות מוגשת ככזו, ודחה אותה מטעמים פרוצדורליים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הנסיבות לא השתנו מאז פסק הדין המקורי כדי להצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה. נדחתה הטענה המרכזית שהועלתה על ידי התובע, לפיה השתנו הנסיבות בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בדבר בטלותו של ייפוי כוח שנתן הנתבע 1 לשלושת ילדיו. בית המשפט קבע כי ההחלטה האחרונה דווקא מיטיבה עם התובעת, ומבטיחה הגנה טובה יותר על זכויותיה. בית המשפט דחה גם את טענת התובעת כי הזכות שהוענקה לה בפסק הדין המקורי היא זכות קניינית, ועמד על כך שמדובר בזכות הון הצהרתית. עוד נדחתה בקשתה של התובעת לסעד אופרטיבי בנימוק שיש בו כדי לפגוע בחברה, נוכח היעדר אירוע קריטי בנישואין וחוסר מעורבותה של התובעת בענייני החברה. לבסוף, מינה בית המשפט אפוטרופוס חיצוני לענייניה העסקיים של הנתבעת 1, אשר ישמש גם כנאמן לחלקה של התובעת, והורה לדחות את בקשת התובעת להעברת מניות. ניתן לפרסם את פסק הדין תוך השמטת שמות הצדדים. כל צד צריך לשאת בעלויות שלו.