עב"ל 48120-06-21

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי התקבל בחלקו, ובמרכזו סוגיית המיקרוטראומה כתוצאה משימוש בכלים רוטטים, המשפיעים על ידו, צווארו וגבו של המערער. המערער טען כי מאחר ונוצרה מיקרוטראומה ביד, יש להסיק כך גם לגבי הצוואר והגב. המוסד השיב בשלילה, וציין כי כלים אלה משפיעים בעיקר על הידיים והפגיעה פוחתת בהמשך הזרוע ומגיעה להשפעות זניחות על הצוואר והגב. מבחינה פרוצדורלית, הם טענו כי המערערת לא טענה תחילה להשפעות על הגב והצוואר מהכלים, נקודה שבית המשפט חלק עליה, בקובעו כי טענות המערערת רחבות וכוללות תחומים אלה. בית המשפט התייחס לפסיקה קודמת, ובעיקר לפרשת יוספי, והדגיש כי תנועות חוזרות המשפיעות על איבר אחד יכולות להשפיע על איברים סמוכים, אך עליהן לעמוד במבחן הסבירות. בית המשפט החליט כי הצוואר, בהיותו קרוב יחסית לידיים, מצדיק בדיקה רפואית נוספת לגבי השפעת הרטט, תוך התחשבות בשימוש הן בכלים קטנים והן במכשיר כבד יותר, הווקר. עם זאת, עבור הגב התחתון, המרחק מהידיים החליש את הקשר הסיבתי, ולא הצדיק חקירה נוספת. לפיכך, יש להפנות שאלות הנוגעות לפגיעה בצוואר למומחה הרפואי שכבר מונה, ולדרוש תשתית עובדתית עשירה יותר במיוחד בנוגע למשך השימוש בכלי ועוצמתו. ההחלטה הדגישה את הצורך ביסודות עובדתיים ברורים שיסייעו להערכות מומחים ונמנעה מכל צו להוצאות בשל התוצאה המעורבת של הערעור.