בג"צ 113/52

תקציר

המקרה Lizzie Sachs v. שר המסחר והתעשייה סובב סביב שלילת רישיון ייצור שניתן לליזי זקס, יצרנית גלידות ומשקאות שעלתה לישראל בשנת 1949. הרישיון, שאושר לראשונה בשנת 1952, בוטל חודש לאחר מכן בשל חשד להונאה וחוסר תום לב מצדו של זקס. החשד נבע מפער בין התוכנית הצנועה שהותוותה בבקשתה, שכללה יבוא טובין בשווי 25 אלף דולר, לבין בקשות רישיון היבוא שבאו בעקבותיה בסך 200 אלף דולר. זקס טענה כי לא ניתנה לה הזדמנות להסביר את המצב וכי כוונותיה פורשו באופן שגוי. בית המשפט, בראשות השופט ויתקון והשופט אולשן, פסק לטובתו של זקס וקבע כי אין לשלול רישיון שכבר ניתן על סמך חשד גרידא ללא חקירה נוספת והזדמנות לבעל הרישיון להתגונן. השופטים הדגישו את האופי האחראי של רשויות הרישוי, בדומה הן למחוקק והן לשופטים, ואת הצורך לפעול על פי עקרונות של צדק והגינות. הם מצאו כי מעשיו של המבקש ראויים לבדיקה נוספת וכי השלילה אינה מוצדקת. עם זאת, בית המשפט גם הכיר בכך שיש להבהיר את היקף הרישיון, שכן הייתה אי הבנה בין זקס למשרד בנוגע לפרטי התוכנית. פסק הדין אישר חלקית את ביטול הביטול, והותיר מקום למשרד לשקול בקשות לרישיונות יבוא על בסיס תוכנית מצומצמת יותר שתאמה את המדיניות הכלכלית של הממשלה. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.