עת"מ 12677-02-12

תקציר

בית המשפט פסק לטובת העירייה במחלוקת על ארנונה שלא שולמה. העירייה טענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתיק, וכי היה על העותר להעלות את השגותיו בפני מינהלת הארנונה, אך בית המשפט לא הסכים. עוד טענה העירייה כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי הרב שעשה העותר בהגשתה – מכתב התראה נשלח אליו למעלה משנה לפני הגשת העתירה – וכי העותר לא גילה את כל העובדות בעתירתו. בית המשפט הסכים עם שתי הטענות הללו. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי מפעולות העירייה נגד העותר לאורך השנים – לרבות תביעות משפטיות ושליחת דרישות לתשלום – משמעות הדבר היא שהחוב לא פקע, וכי העירייה הייתה מוצדקת בנקיטת הליכי גבייה מנהליים. עוד קבע בית המשפט כי העירייה רשאית לנקוט בהליכים מנהליים גם לאחר נקיטת הליכים אזרחיים, וכי הכדאיות הכלכלית של מימוש זכויותיו של העותר בדירה אינה סיבה מספקת לעצירת ההליכים. עוד צוין בהחלטה כי על העותרת להעלות כל טענה ביחס לדרישת התשלום במסגרת רשות ההוצאה לפועל. לבסוף קבע בית המשפט כי דינה של העתירה להידחות גם בשל השיהוי האובייקטיבי בהגשה, שפגע בזכויות העירייה. משכך, נדחתה העתירה, והעותרים חויבו בהוצאות העירייה בסך 10,000 שקל.