עפ"ת 16023-08-14

תקציר

המערער עמד בפני שלושה אישומים שונים והורשע בכל שלושת הסעיפים. תחילה נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה אחת ושלושה חודשי מאסר בפועל בגין השתיים האחרות, שירוצו במקביל. המערער ערער על הכרעת הדין, וטען כי היה על בית משפט קמא להאריך את תקופת מאסרו המותנה לפי סעיף 56 לחוק העונשין, וכי יש לראות בשלוש העבירות עבירה אחת, שכן הן בוצעו בתוך פרק זמן קרוב והיוו שרשרת אירועים אחת. עם זאת, השופט דחה את הערעור וקבע כי לשונו הברורה של סעיף 56 לחוק העונשין מגבילה את תחולתו להרשעה הראשונה בעבירה אחרת. הואיל ולמערער שלוש הרשעות נוספות, סעיף זה לא היה ישים בעניינו. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא כי העבירות בוצעו בנפרד ומהוות מעשים ומחשבות פליליות שונות, המצדיקות התייחסות אליהן כעבירות פרטניות. השופט הדגיש גם את חוסר ההרתעה של המערער, שכן ביצע את אותה עבירה מספר רב של פעמים כאשר חרב המאסר על תנאי תלויה מעל ראשו. בנוסף, השופט לא מצא עילה להפחתת העונש בהתבסס על נסיבותיו האישיות של המערער, וציין כי אמו נתמכת במספר ילדים נוספים. בסופו של דבר, אישר השופט את גזר דינו של בית משפט קמא, דחה את הערעור וחייב את התייצבותו של המערער לתחילת ריצוי עונשו ביום 5.10.2014.