פש"ר 44696-04-15

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על השאלה האם החייב פעל בתום לב בעת יצירת חובותיו, ובמהלך הליכי פשיטת הרגל. על החייב מוטל נטל ההוכחה להוכחת תום לבו. במקרה זה, בית המשפט לא שוכנע כי החייב פעל בחוסר תום לב קיצוני, במיוחד בהתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי. לפיכך, בקשתו להכריז על פושט רגל מאושרת, ועו"ד דנה אטלס מתמנה כנאמנה. בית המשפט מאשר גם את הוצאות ההליך ומוציא צו תשלום בסך 1,000 שקל לחודש. כמו כן, בית המשפט לא ייתן אמון בניסיונו של החייב להשתמש בהליכי פשיטת רגל כפלטפורמה להעלאת טענות חדשות בנוגע לדירתו. החייב טען כי רישום משכון על ידי ילדיו מונע ממנו לרשום את הזכויות בדירתו ולקבל דיירות מוגנת. עם זאת, בית המשפט קובע כי הליכי פשיטת הרגל אינם העילה המתאימה לתביעות מסוג זה, אשר היו צריכות להיות מופנות לרשם ההוצאה לפועל. החלטת הרשם לאפשר את מימוש הנכס עומדת בעינה. בנוסף, בית המשפט קובע כי אין להחיל את סעיף 33 לחוק הגנת הדייר במקרה זה. דעת הרוב בפרשת פרמינגר מפרשת סעיף זה בצמצום, וקובעת כי ההגנה שהוא מציע פוגעת באופן בלתי מידתי בנושים. נסיבות מקרה זה, לרבות התנהלות החייב ונושיו, ילדיו, אינן מצדיקות את תחולתו של סעיף זה. לאשתו של החייב אין זכויות בדירה, ורישום המשכון על ידי הילדים לא מנע את רישום הזכויות בדירה. עוד מציין בית המשפט כי הדירה נרכשה בתמורה מהמגרש שהחייב הסכים להעביר לילדיו. לבסוף, הנאמן מונחה לנקוט בצעדים הדרושים לפרסום ומכירת דירתו של החייב. יתקיים דיון נפרד לקביעת גובה התמורה שיועבר לחייב ולאשתו לצורך דיור חלופי, ולשקול נסיבות חדשות שעשויות להצדיק סטייה מהחלטות קודמות. הדו"ח הראשון מטעם הנאמן יוגש בתוך 120 יום. לחייב יש זכות לערער על ההחלטה כעניין שבדין.