עע"מ 6573/19

תקציר

עניינה של התביעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, אשר דחה עתירה של מערערת המבקשת לבטל מכרז שפרסם משרד החינוך לתוכנה לניהול פדגוגי. במסגרת מכרז זה נבחרו 15 ספקים שיספקו שירותים לבתי ספר, כאשר ההסכמים כבר נחתמו והשירותים נפרסו בכ-3,700 בתי ספר. דחיית עתירתה המקורית של המערערת נבעה בעיקר מפגמים פרוצדורליים, שכן המערערת לא כללה את הספקים הזוכים במכרז כמשיבים, הגם שהם עלולים להיפגע מבקשת העתירה לבטל את המכרז. הנשיאה א' חיות, בהתייחסה לערעור, הפנתה לתקנה 6(א) לתקנות בתי המשפט המנהליים (סדרי דין), התש"ס-2000, המדגישה את הצורך לכלול את כל הצדדים העלולים להיפגע מעתירה כמשיבים. על אף שהובאה לידיעתה דרישה משפטית זו בהליכים קודמים, ועל אף שידעה את זהות הספקים, טענה המערערת כי רק משרד החינוך צריך להיות המשיב, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם נורמות פרוצדורליות המחייבות תמונה מלאה של הגינות שיפוטית. כתוצאה מכך, הן הערכאה הנמוכה יותר והן הרשות השופטת בערעור הדגישו את החשיבות של הקפדה על כללים פרוצדורליים המבטיחים לכל הצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להציג את טענותיהם. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, ובכך חיזקה את עמדת בית המשפט בדבר עמידה קפדנית בדרישות הפרוצדורליות לשיפוט הוגן במכרזים.