ת"א 28993-10-19

תקציר

פסק הדין דן בתוקפם של מספר הסכמים הנוגעים למכירת שתי חלקות קרקע, 45 ו-46. ההסכמים נחתמו בין מספר גורמים, בהם חמודי, אדוארד ועבדאללה, וכללו רכישה ומכירה של חלקות אלה. המחלוקת העיקרית נסובה סביב התביעות המתחרות של חמודי ועבדאללה על חלקה 45. השופט פותח בהתייחסות לטענות בדבר בטלותו של ההסכם הראשון, שנחתם בין חמודי לאדוארד. נקבע כי ההסכם אינו סותר את סעיף 8 לחוק הירושה, האוסר על עסקאות של ירושה עתידית, ככל שהוא מתייחס להסכם בדבר רכוש מעיזבון יהודה. לאחר מכן, נדחית הטענה כי ההסכם היה פסול משום שהיה מותנה בביטול צוואה. הראיות מראות כי אדוארד ירש את החלקה המדוברת, תוך קיום תנאי ההסכם. השופטת דוחה גם את הטענה כי ההסכם היה מקדמי ולא חוזה מחייב, וקובעת כי מדובר בהסכם תקף ומחייב למכר התחייבות עתידית. יתר על כן, הטענות כי אדוארד ביטל בעל פה את ההסכם עם חמודי אינן משכנעות בשל סתירות וחוסר עקביות בעדותו של אדוארד. השופט דוחה גם את הטענה כי ההסכם בוטל בהתנהגות, וקובע כי החכרת המגרש על ידי חמודי, ואי אזכור הסכם המכר, אינם מעידים על ביטול. לגבי חלקה 45 פוסק השופט לטובת חמודי, וקובע כי ההסכם בינו לבין אדוארד תקף. נקבע כי עבדאללה, הבעלים הנוכחי של החלקה, פעל בחוסר תום לב ולא מילא אחר דרישות סעיף 10 לחוק המקרקעין, שכן לא הסתמך על רישומי הרישום בעת רכישת החלקה. לפיכך, זכותו של חמודי על המזימה עדיפה על זו של עבדאללה. עם זאת, השופט מורה לבטל את רישומו של עבדאללה כבעלים. ביחס לחלקה 46 דוחה השופט את תביעתו של חמודי לפסק דין הצהרתי, שכן לדעתו יש להותירה להתדיינות אחרת. חמודי רשאי לפצל סעדים ולהגיש תביעה כספית נפרדת לפיצויים. השופט ממנה גם את בא כוח התובעת, עו"ד מרואן מויס, ככונס נכסים לביצוע פסק הדין ויאפשר את העברת חלקה 45 לחמודי, בכפוף לתנאים מסוימים. בנוסף, אדוארד ועבדאללה חויבו לשלם לחאמודי הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל כל אחד. לסיכום, פסק הדין מחזק את תוקפו של ההסכם בין חמודי לאדוארד למכירת חלקה 45, מבטל את תביעתו של עבדאללה לחלקה ומבטיח את העברת הבעלות לחמודי עם מילוי דרישות מסוימות. ההחלטה גם פוסקת לחמודי הוצאות משפט וממנה כונס נכסים שיפקח על התהליך.