ה"פ 38493-07-15

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה והפנו לתקנה הקובעת כי מחיקה יכולה להתבצע רק בנסיבות מסוימות. המבקשים, לעומת זאת, טענו כי בית הדין עצמו הציע את הדחייה, ומשכך, אל להם המשיבים להתנגד לה כעת. המשיבים טענו כי יישלל מהם יתרון פרוצדורלי אם הבקשה תאושר, ודרשו הוצאות בסך 200,000 ₪. המבקשים טענו מנגד כי המשיבים היו מודעים להשלכות ההצעה וכי דחיית התביעה לא תגרום כל נזק, שכן בית המשפט יכול להתנות את הדחייה בתשלום הוצאות אם תוגש התביעה מחדש. המשיבים ניסו להרחיק עצמם מהסכמתם הקודמת להצעה, אך בית המשפט ציין כי לא סיפקו כל סיבה לשינוי גישה זה וכי התעלמו ממשמעות ההסכם הקודם ביניהם. עוד ציין בית המשפט כי בא כוחם של המשיבים, שלכאורה הבין את השלכות הצעת בית המשפט, לא התנגד בעת שהוגשה. לפיכך, העניין היחיד שנותר במחלוקת, אם המבקש קיבל את ההצעה, היה שאלת ההוצאות. בית המשפט אישר כי הסדר פרוצדורלי בין הצדדים, ובפרט הסדר שהומלץ על ידי בית המשפט, הוא מחייב ויש לכבדו, ומצא כי המשיבים לא סיפקו כל נימוקים מוצדקות לחזור בהם מהסכמתם. בית המשפט הורה על מחיקת התביעה וחייב את המבקשים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 125,000 ₪, בתוספת 75,000 ₪ במידה והמבקשים יגישו מחדש את התביעה.