ת"א 4645-05-17

תקציר

השופט הכריע בשתי בקשות עיקריות שהגישו המבקשים. הבקשה הראשונה, לדיון שבו ייחקר המשיב על תצהירו התומך, נדחתה משום שהשופט סבר שניתן לקבל החלטה על סמך כתבי הטענות והראיות הקיימים. השופט ציטט פסיקה המדגישה כי יש לקיים דיונים רק במידת הצורך, וכי גילוי מסמכים ועיון בהם לא צריכים לעכב את ההליכים. השופטת גם מתחה ביקורת על האופן שבו התנהל הליך גילוי המסמכים, ורמזה כי המבקשים יכלו לפעול מוקדם יותר ובאופן ישיר יותר, תוך חיסכון בזמן ובמשאבים. גם הבקשה השנייה, למתן צו למינוי מומחה, נדחתה. בקשה זו הוגשה מכוח סעיף 387א לתקנות, המכונה לעתים קרובות "צו אנטון פילר". צווים אלה ניתנים בנסיבות חריגות כדי למנוע מהמשיב להשמיד ראיות רלוונטיות. השופט קבע כי טענות המבקשים אינן נתמכות וכי ניתן לנקוט באמצעים פחות קיצוניים להשגת המסמכים הדרושים. השופטת תיארה את הבקשה כמכבידה על הדיון ומסבכת את ההליך כולו. עם זאת, השופטת קיבלה חלקית את הבקשה בדבר גילוי מסמכים ממאי 2014 עד ספטמבר 2014, אותם חויב המשיב להמציא בתוך 30 יום. השופט גם המליץ לצדדים לשקול גישור לסיום ההליך והזמין אותם להגיש את עמדתם בעניין זה בתוך 30 יום. השופט ציין כי מצב הדברים הנוכחי הוא בחלקו באשמת שני הצדדים וכי יוטלו הוצאות על שני הצדדים, תוך התחשבות גם באוצר המדינה.