פר"ק 33658-06-11

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למימוש שעבודים על נכס. המבקש, שהיה לו שעבוד צף על הנכס כערובה להתחייבויות, ביקש לאכוף את השעבוד. עם זאת, הנכס נמכר על ידי החברה שחבה את החוב לצד שלישי, דנה זדף, בעסקה שסייעה לבנק המשיב. המבקש טען כי המכירה לא הייתה תקינה שכן היא לא נעשתה באמצעות צו שיפוטי ולא כיבדה את השעבוד הבכיר של המבקש. הבנק טען כי המבקשת הסכימה למכירה וכי לשעבוד שלו עצמו יש עדיפות. בית המשפט מצא כי המבקשת לא התנגדה במפורש למכירה וכי לשעבוד הבנק אכן הייתה קדימות על פני השעבוד הצף של המבקש. על פי פקודת החברות, לשעבוד צף יש עדיפות נמוכה יחסית מבחינת פירעון. בית המשפט קבע כי ידיעת הבנק על השעבוד של המבקשת אינה רלוונטית, ולא ניתן לערער על תוקפה של המכירה בעילות אלה. בנוסף, מימוש משכון דורש בדרך כלל צו בית משפט, אך הסכמת החייב יכולה לעקוף דרישה זו, כפי שהיה המקרה כאן. גם תביעת המבקשת לעשיית עושר ולא במשפט נדחתה, שכן שעבודים של הבנק והמבקש מוצו לאחר המכירה, והשעבוד החדש של דנה זדף על הנכס הושג כדין. משכך, נדחו בקשותיו של המבקש להצהיר על קדימות השעבוד ולאכוף את הערבות. המבקש חויב בהוצאות הבנק והוצאות חברת הקש בסך 60,000 ₪.