ת"א 50103-07-10

תקציר

התובעת, אחות במקצועה, תבעה את בית החולים של מעסיקה על כך שלא סיפק לה תנאי עבודה הולמים והדרכות בטיחות, דבר שגרם לה לתאונת עבודה שגרמה לה לחבלות בגב. בבית החולים הכחישו את הטענות וטענו כי הנזקים לא נגרמו כתוצאה מהתאונה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי האירוע התרחש כנטען וגרם לפציעתה. נקבע כי בית החולים לא סיפק הנחיות והדרכות ראויות, במיוחד בכל הנוגע להרמת חולים כבדים. עם זאת, התובע נמצא גם רשלן בכך שלא ביקש סיוע מאנשי צוות אחרים שנכחו במקום. בית המשפט ייחס לתובעת 20% אשמה, והפחית את נזקיה הפוטנציאליים. בית המשפט העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 15%, ואת הנכות התפקודית בשיעור זהה, בהתחשב בעיסוקה, גילה ונסיבותיה האישיות. הפיצוי ניתן בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וסיוע לצד שלישי. לתובעת נפסק 401,500 ₪, שהופחתו ל-321,200 ₪ לאחר ניכוי אשמתה התורמת. סכום זה קוזז מהתשלומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, כך שהיא אינה זכאית לפיצוי נוסף. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, עם אפשרות לערער בתוך 45 יום.