ת"פ 35612-06-20

תקציר

הפקחים תפסו רכוש גנוב מהנאשם ועצרו אותו על סמך הפניה של מודיע אנונימי והתנהגותו החשודה. ההגנה טענה כי פעולות הפקחים היו בלתי חוקיות, וביקשה לפסול את הראיות. בית המשפט מצא כי המפקחים פעלו במסגרת סמכותם כאזרחים מן השורה, וכי הפגמים הקלים בהתנהגותם אינם מצדיקים את פסילת הראיות שהושגו. זאת משום שהראיות היו מתגלות בכל מקרה, והרחקתן לא הייתה משרתת את האינטרס הציבורי. זאת ועוד, גרסתו של הנאשם בדבר מציאת הרכוש הגנוב לא הייתה אמינה, ובחירתו שלא להעיד בבית המשפט תמכה בראיות התביעה. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירת ההתפרצות. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירה של הפרת צו כדין, בשל ספק סביר שנבע מחוסר ראיות באשר לתנאי שחרורו מהקהילה הטיפולית בעת ביצוע העבירה. באשר לטענת הנאשם לאלימות משטרתית, מצא בית המשפט כי השימוש בטייזר כלפיו בעודו אזוק אינו מוצדק, אך אינו עולה כדי פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות, נוכח התנהגותו המאיימת והאלימה הקודמת של הנאשם. במקום זאת, הפגם יישקל בשלב גזר הדין.