בד"מ 76/10

תקציר

פסק הדין דוחה את התלונה נגד הנאשם, שהיה ככל הנראה עורך דין, בהתבסס על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, טען הנתבע כי המעשים בהם הואשם, שאירעו לפני התמחותו, היו תביעות אזרחיות שאינן קשורות לעיסוק מקצועי ולכן לא ניתן לראות בהן הפרה של כללי האתיקה המקצועית. הפאנל דחה את הטענה כי פעולות אלה אינן קשורות להתנהלות מקצועית, מה גם שהן כרוכות בהתנהגותו של הנאשם כלפי החלטות שיפוטיות. שנית, הנתבע טען כי לא ניתנה לו זכות תגובה כמפורט בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי דין משמעתיים), התשכ"ב-1962, הקובעים כי על המתלונן למסור לנאשם את התלונה ולאפשר לו להגיב בטרם הגשת התלונה. הפאנל הסכים כי התלונה לא הוגשה כראוי לנאשם, שכן שני מכתבים שנשלחו אליו בדרישה להגיב על התלונה לא התקבלו. כתובתו של הנתבע בלשכת עורכי הדין הייתה שגויה, ולמרות שהתלונה נשלחה בדואר שליחים, היא לא נמסרה. ההרכב הגיע למסקנה כי זכות היסוד של הנתבע להגיב נפגעה, ולכן יש לדחות את התביעה. החלטה זו אינה מעידה על הבעת דעה לגופה של התלונה, אלא משרתת את זכותו של הנאשם להליך הוגן.