ע"א 9709/10

תקציר

שני ערעורים אלה נובעים מפסק דין של בית המשפט המחוזי שבחן את אחריותם של גורמים שונים לנזקים שנגרמו לישראל קווי אשראי שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (החברה), אשר בסופו של דבר נכנסה לפירוק. הערעור הראשון מוגש על ידי מפרקי החברה, הטוענים כי שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את תביעותיהם נגד מספר נתבעים, בהם זיו, משרד רואי החשבון שסיפק הערכה אופטימית לגבי רווחיה העתידיים של החברה. המפרקים טוענים כי השומה של זיו הייתה רשלנית וכי היה על בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו שיבחן את השומה. עוד הם טוענים כי יש להטיל אחריות על נתבעים אחרים, לרבות חברת הביקורת של החברה ודירקטור, בגין הנזקים. הערעור השני מוגש על ידי יובל רן, דירקטור בחברה, שנגדו פסק בית המשפט המחוזי להחזיר חלק מהתמורה שקיבל מהחברה. רן טוען כי בית המשפט המחוזי העניק לו סעד שלא התבקש על בסיס עילת תביעה שלא נטענה וכי אין לחייבו להשיב כספים כלשהם מאחר שלא הפר את חוזה הניהול שלו עם החברה. באשר לערעור המפרקים, בית המשפט העליון מדגיש כי אין להפריע בשלב הערעור לממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, המבוססים על עדויות רבות של עדים ובחינת ראיות. בית המשפט מסכים עם נימוקיו של בית המשפט המחוזי כי השומה של זיו לא הייתה רשלנית, שכן המפרקים לא הוכיחו כי השומה הייתה בלתי סבירה בעת עריכתה, ונטל ההוכחה מוטל על המפרקים. בית המשפט מסכים גם עם דחיית התביעות נגד חברת הביקורת והדירקטור על ידי בית המשפט המחוזי, שכן אחריותם נבעה מרשלנותו הנטענת של זיו. אשר לערעורו של רן, בית המשפט מקבל את טענותיו ומבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי נגדו. בית המשפט קובע כי מאחר שרן לא קיבל תמורה מהחברה והמניות שהוקצו לו הוחזרו, אין הצדקה לדרישה לביצוע תשלומים כלשהם לחברה. לפיכך, ערעור אזרחי 9721/10 נדחה, וערעור אזרחי 9709/10 מתקבל. ערעורו של רן התקבל אפוא, והתביעה נגדו נדחית. החברה מחויבת לכסות את הוצאותיהם של רן וזיו, ואילו חברת הביקורת והדירקטור יקבלו את הוצאותיהם מהחברה.