עש"א 26207-02-16

תקציר

הערעור מערער על החלטה לדחות ארכה להגשת תביעת חוב. המערער, נושה בהליך פשיטת רגל, לא הגיש תביעת חוב בתוך ששת החודשים הנדרשים לאחר צו כינוס הנכסים בשל חוסר ידיעה לכאורה על הצו. המנהל המיוחד טען, כי היה על המערער לדעת על הצו, תוך הסתמכות על אישור מסירה ופסיקות קודמות. לדברי בית המשפט, היו די ראיות לכך שהמערער היה מודע לצו הכינוס, לרבות פרסומים ברשומות והודעה של החייב. בנוסף, נדחתה טענת המערערת כי ההזמנה לא נמסרה כדין, שכן בית המשפט קיבל את הטענה כי דבר הדואר ככל הנראה כלל את ההזמנה. עוד ציינה השופטת כי גם אם מדובר בטעות מצד המערערת, אין ברשלנות כדי להצדיק את הארכת המועד, במיוחד כאשר נושים אחרים עלולים להיפגע. יתר על כן, ריכוך הדין בתחום זה, כפי שהוזכר בפרשת דבריקו, אינו סיבה מספקת למתן ארכה כאן. מאחר שלא נמצאו טעמים מיוחדים להארכת המועד, נדחה הערעור. עם זאת, בית המשפט בחר שלא להטיל הוצאות, בהתחשב בתוצאה הקשה עבור המערער.