ע"א 1438/22

תקציר

המשיב עמד בפני בקשת פסילה שהתבססה על חוסר האמון של המערערים בו. המערערים מנו שלוש סיבות לאובדן האמון: קשר לכאורה בין בא כוח המשיב לבין עורך דין ברשימת המניעים שלהם, חילופי דברים בין המשיב לבין בא כוח המערערים בנוגע לדודו של האחרון, וטיפולו של המשיב בתיק, שלטענת המערערים לוקה בחסר. המשיב דחה טענות אלה וקבע כי הקשר בין שני עורכי הדין אינו מהותי כפי שנטען וכי חילופי הדברים על דודו היו ביטוי לעניין אישי. עוד הבהיר המשיב כי טענות המערערים בדבר ניהולו הבלתי יעיל של המשפט אינן מבוססות, שכן מדובר בהליך מורכב. ההרכב דחה את בקשת הפסילה, ולא מצא נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המשיב. ההרכב התייחס גם להתבטאויותיו של המשיב כלפי בא כוח המערערים והציבור אליו הוא משתייך, והבהיר כי הן מהוות הבעת אי נוחות מהטענות חסרות הבסיס שהועלו נגדו ואינן מצביעות על היעדר משוא פנים. מאחר שהדברים נאמרו על רקע אכזבתו של המשיב מהתנהלות המערערים, לא הייתה הצדקה לפסילתו, במיוחד בהתחשב באיחור הקיצוני בהגשת הבקשה. בסופו של דבר, גם הערעור, שכלל תלונות פרוצדורליות נוספות, נדחה, שכן לא עלה בו חשש ממשי להטיה מצד המשיב.