הפ"ב 17717-08-20

תקציר

המבקשים, שלא היו מיוצגים על ידי עורך דין במהלך הליך הבוררות, טענו כי הבורר הפר את זכותם לשימוע הוגן בכך שלא הסביר את מהות ההליך, התייעץ עם מומחים מבלי לתת להם הזדמנות לחקור אותם והתעלם מראיות משמעותיות. עוד טענו כי הבורר מונה שלא כדין ופעל מעבר לסמכותו. בית המשפט דחה טענות אלה, וקבע כי הבורר ניהל את ההליך בשקידה תוך שהוא מסביר למבקשים את נבכי ההליך ומוודא שזכויותיהם הפרוצדורליות נשמרות. על אף שנפלה טעות בהגשת הראיות, לא הצליחו המבקשים להוכיח כיצד טעות זו גרמה להם לעיוות דין. באשר למינוי הבורר, ציין בית המשפט כי טענות המבקשים כוונו להחלטת בית המשפט ולא לבורר עצמו. המבקשים לא ערערו על החלטת המינוי ואינם יכולים להעלות סוגיה זו כעת. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי יש לחזק את הבוררות כחלופה להליכים המסורתיים בבית המשפט, ולכן יש לבחון היטב את טענות המבקשים. עם זאת, הרף להוכחת טענות אלה הוצב גבוה. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי זכויות המבקשים לא נפגעו וכי פסק הבורר צריך לעמוד. המבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ בתוך 30 יום.