ת"צ 58796-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: פסק דין ת"צ 58796-12-24 לדרמן נ' עיין טק - מדיקל לייזר בע"מ** **רקע והליך:** פסק דין זה עוסק בבקשה להסתלקות של המבקש (עורך דין טל קונסטנטין לדרמן) מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש כנגד המשיבה (עיין טק - מדיקל לייזר בע"מ). הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2016 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010. **עילות התובענה לכאורה:** לטענת המבקש, המשיבה שלחה לו הודעות פרסומיות בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקש טען כי נתן הוראה מפורשת שלא לקבל דברי פרסומת בעת ביקורו במרפאת המשיבה, אך בכל זאת קיבל הודעות פרסומית (SMS ו-WhatsApp). בנוסף, נטען כי חלק מההודעות לא כללו את המילים "פרסומת", שמו של המפרסם או דרכי התקשרות להסרה, כנדרש על פי החוק. **עמדת המשיבה:** המשיבה ביקשה לדחות את טענות המבקש, בטענה כי מדובר באירוע נקודתי, שכן הוצגו 4 הודעות בלבד על פני 9 שנים, ללא כל מקרה נוסף של לקוח אחר. כמו כן, נטען כי ההודעות שנשלחו הן אינפורמטיביות בלבד, וכי ניתן להסיר את פרטי המבקש בקלות. לטענתה, חוק התקשורת אינו חל על הודעות כאלו. **בקשת ההסתלקות וההסדר המוסכם:** לאחר ניסיון גישור שלא צלח, הגיעו הצדדים להסכמה על הסתלקות המבקש מהבקשה לאישור. ההסדר המוסכם כולל התחייבות של המשיבה לשלוח הודעת טקסט אחת, באמצעות SMS או WhatsApp, לכלל רשימת הנמענים שלה, המודיעה על אפשרות הסרה מקבלת הודעות שיווקיות. בנוסף, סוכמו פיצויים למבקש ולבא כוחו (גמול ושכר טרחה) והשבת הוצאות. **דיון והכרעה – עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הסתלקות מתוגמלת (סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות):** * **הלכת מרקיט (ע"א 8114/14):** בית המשפט השתית את הכרעתו על הלכת מרקיט, שקבעה כי יש לבחון בקשות הסתלקות מתוגמלות בזהירות, תוך מודעות לסכנות הגלומות בהן (תביעות סרק). השופטת ע' ברון הדגישה כי אין "נוסחאות בית ספר" וההכרעה מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. * **שיקולי בית המשפט:** בהתאם לסעיף 16(א) לחוק, בית המשפט ישקול שני שיקולים עיקריים: 1. **קיום עילת תביעה לכאורה:** כב' השופט נ' סולברג הדגיש כי שיקול זה חל לא רק על אישור ההסתלקות, אלא גם על פסיקת גמול ושכר טרחה. במקרה זה, בית המשפט סבר כי המבקש הצביע על עילת תביעה לכאורה, אך לא הניח תשתית ראייתית מספקת לקיומה של קבוצה. 2. **תועלת לחברי הקבוצה:** ההסדר המוסכם, הכולל את ההתחייבות לשליחת הודעת הסרה, נתפס כמספק מידה של תועלת לקבוצה, על ידי מניעת משלוח דברי פרסומת למי שאינו מעוניין בכך. * **מניעת תביעות סרק:** התיקון לחוק (תיקון מס' 10) נועד למנוע תופעות של תביעות סרק שאין בהן ממש, שבהן הנתבע מעדיף לסלקן בתמורה לתשלומים נמוכים. עם זאת, במקרה זה, בית המשפט אישר את הגמול ושכר הטרחה, תוך התייחסות לכך שהמבקש שלח פנייה מוקדמת שלא נענתה. 2. **גמול ושכר טרחה:** * **התחשבות בהסדר:** בית המשפט אישר את סכומי הגמול ושכר הטרחה המוסכמים, למרות שסבר שהם "על הצד הגבוה יחסית לתועלת שהפיקה הקבוצה". ההחלטה התבססה על העובדה שהמבקש פנה טרם הגשת התביעה ועל האופי המוסכם של ההסדר. * **השוואה לפסיקה:** בית המשפט התייחס לפסיקה בעניין ת"צ (מחוזי ת"א) 52621-07-23 ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ, בה אושר תשלום למבקש כאשר לא נענה לפנייה מוקדמת. 3. **אי-פרסום מודעה לאיתור מייצג חלופי (סעיף 16(ד) לחוק):** * **שיקול דעת בית המשפט:** נקבע כי אין צורך בפרסום הודעה לאיתור מבקש או בא כוח חלופי, בהתאם להלכת מרקיט, שכן אין טעם או תועלת בהמשך ההליך. * **נסיבות המקרה:** בקשת ההסתלקות לא כללה פיצוי כספי לחברי הקבוצה, וההסכמות יאפשרו לוודא שרק מי שנתן הסכמתו יקבל הודעות שיווקיות. לכן, בית המשפט סבר כי ניתן להסתפק בפרסום באמצעות פסק הדין. 4. **אגרות (תקנה 7א לתקנות האגרות):** * **כלל התשלום:** ככלל, בתובענות ייצוגיות, יש לשלם אגרה בשני חלקים. חלק שני משולם עם דחיית התובענה, או כאשר מאושר הסדר הסתלקות. * **פטור מאגרה – "טעמים מיוחדים":** בית המשפט הדגיש כי שיקול הדעת לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה מוגבל ל"טעמים מיוחדים שיירשמו". הפסיקה קובעת כי עצם הגעה להסדר בשלב מוקדם אינה מהווה בדרך כלל "טעם מיוחד", אלא אם כן נסיבות מקרה חריגות. * **ההכרעה בעניין האגרה:** בית המשפט סבר כי במקרה זה לא הוצג טעם מיוחד המצדיק פטור מלא, שכן ההליך התקדם מעבר לשלב ראשוני (הגשת כתבי טענות, קדם משפט). עם זאת, לאור הסכמת הצדדים להותיר את ההכרעה לשיקול דעתו, ובהתחשב באופי ההסדר, נקבע כי חלקה השני של האגרה ישולם בחלקים שווים בין הצדדים. * **החזר אגרה ראשונה:** המשיבה חויבה להשיב למבקש את חלקה הראשון של האגרה. **חידושים משפטיים או דגשים:** * **יישום הלכת מרקיט:** פסק הדין מדגים את היישום הפרקטי של הלכת מרקיט, המדריכה את בתי המשפט כיצד לנהוג במקרים של בקשות הסתלקות מתוגמלות, תוך איזון בין הצורך למנוע תביעות סרק לבין קידום תביעות ראויות. * **היקף שיקול הדעת בפסיקת אגרות:** פסק הדין מבהיר את המגבלות על שיקול דעת בית המשפט בקביעת אגרות, ומדגיש את הצורך ב"טעמים מיוחדים" לפטור, תוך סקירת הפסיקה העדכנית בנושא. * **הסדרי הסתלקות מוסכמים:** הדגש על ההסכמה בין הצדדים, גם אם אינה מעניקה פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כאמצעי יעיל למניעת הפרות עתידיות (שליחת הודעות פרסום ללא הסכמה). * **היעדר תשתית קבוצתית כגורם להסתלקות:** המקרה ממחיש כיצד קושי בהוכחת קיומה של קבוצה, כפי שהודגש בהחלטה קודמת של בית המשפט, עשוי להוביל לבקשת הסתלקות. **סיכום:** פסק דין זה מאשר הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתבסס על הסדר מוסכם בין הצדדים. בית המשפט פעל בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות והלכת מרקיט, תוך אישור גמול ושכר טרחה למבקש ובא כוחו, וכן קביעה בנוגע לתשלום האגרה. ההסדר נתפס כמספק תועלת מסוימת לקבוצה על ידי הבטחת קבלת הסכמה מפורשת לקבלת הודעות שיווקיות בעתיד.