ת"א 12858-06-17

תקציר

התובעת, סייעת בגן ילדים, הגישה תביעה כספית בסך 100 אלף שקל נגד הורי תלמידה שלמדה בבית הספר, בטענה כי ביצעו האזנות סתר והשמיצו אותה. ההורים חשדו כי צוות הגן מתעלל בילדים ולכן השתילו מכשיר הקלטה בבית הספר. ההורים אמנם הכחישו כי השתילו את המכשיר בעצמם, אך הראיות הראו כי אכן עשו זאת. בהקלטה נצפו אנשי הצוות צועקים על הילדים ומשתמשים בשפה בלתי הולמת. כתוצאה מכך, ההורים הוציאו את ילדם מבית הספר, שיתפו את ההקלטה עם הורים אחרים והגישו תלונה במשטרה. התובע טען כי מעשיהם של הנתבעים מהווים האזנת סתר ולשון הרע, ואילו הנתבעים טענו כי מעשיהם היו מוצדקים משום שדאגו לשלום ילדם. השופטת הסכימה עם הנתבעים, וקבעה כי מעשיהם אינם עולים כדי האזנת סתר, שכן הילד היה גם דובר וגם נמען של השיחות המוקלטות וכי ההקלטה התקיימה במקום המיועד לעבודתה של התובעת. בנוסף, קיבלה השופטת את טענת הנאשמים כי מוטלת עליהם חובה חוקית, מוסרית וחברתית להגן על ילדם, כלומר להגן עליהם על פי החוק. לפיכך, נדחתה התביעה בגין האזנת סתר ולשון הרע, והתובע חויב בתשלום שכר טרחת הנתבעים.