פ"ה 47977-10-22

תקציר

המבקש ביקש לערער על מינויו של המשיב כמבקר הפנימי של המועצה. המבקש טען כי המשיב לא עמד בתנאי הסף לתפקיד. באופן ספציפי, נטען כי המשיב לא ביצע עבודת ביקורת פנימית במשך שנתיים, כנדרש, וכי ניסיון העבודה שהוצג על ידו היה לקוי ולא שלם. המועצה טענה כי למבקש לא היה מעמד לעתור למינוי, כי היה שיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה וכי המבקש פעל בחוסר תום לב. זאת ועוד, המועצה והמשיב טענו כי ההחלטה למנותו סבירה ואין להתערב בה על ידי בית המשפט. בית המשפט קבע כי למבקש היה מעמד לעתור למינוי, כי לא היה שיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה וכי המבקש לא פעל בחוסר תום לב. עוד קבע בית המשפט כי הוא יכול לבחון את סבירות ההחלטה המינהלית על בסיס הראיות שהיו בידי המועצה בעת קבלת ההחלטה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי די בראיות המבקש כדי להצדיק את חקירת המצהירים מטעם המשיבים. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי קיימת עילת תביעה לכאורה, בכך שיש ספק אם המשיב עמד בתנאי הסף. בית המשפט הדגיש כי אי עמידה בתנאי הסף מהווה פגם מהותי. בית המשפט מצא כי המשיב לא הגיש את דוחות הביקורת הנדרשים בעת הגשת מועמדותו, וכי הדוחות שהמשיב טען כי הציג בפני ועדת הבחינה של המועצה לא הוגשו כראיה. עוד ציין בית המשפט כי אין כל אינדיקציה לכך שהדוחות נבדקו על ידי הוועדה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי יתר המסמכים שהגיש המשיב מצביעים על פגם בהחלטת המועצה והתנהלות בלתי סבירה. עדותו של ראש המועצה נמצאה סותרת ולא אמינה. בית המשפט הגיע למסקנה כי סיכויי ההצלחה של המבקש גבוהים, ועל כן נעתר לבקשה לצו מניעה זמני, אשר הקפיא את מינויו של המשיב עד לקבלת החלטה אחרת. בית המשפט הורה כי המשיב יסיים את עבודתו בתוך 14 יום, וקבע לוח זמנים להליך המזורז. העלויות נותרו להכרעה בסיום התיק העיקרי.