ת"א 19583/04

תקציר

התובעים רכשו דירת חמישה חדרים מהנתבעים, יזמי פרויקט הבנייה. לאחר שהשתלטו על הדירה, גילו התובעים ליקויי בנייה שונים ודרשו פיצויים מהנתבעים. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה על יסוד חוזה המכר, אשר קבע כי על התובעים לפנות לקבלן בגין ליקויי בנייה. בית המשפט דחה טענה זו, שכן חוק מכר דירות מטיל אחריות על מוכר הדירה. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעים כי התובעים החמיצו את המועדים לדיווח על ליקויי בנייה, וקבע כי התובעים סיפקו ראיות מספיקות לתלונותיהם בתוך תקופת הבדק. בית המשפט הכיר בזכותם של התובעים לבקש סעד כספי, שכן הנתבעים ניסו בעבר לתקן את הליקויים ללא הצלחה. חוות הדעת של המהנדס גוכמן, שמונה על ידי התובעים, העריכה את עלות תיקון הליקויים ב-97,555 ₪, כולל תוספת של 50% אם תיעשה על ידי קבלני משנה. הנתבעים הציגו חוות דעת מומחה משלהם, אשר העריכה את העלות ב-5,850 ₪. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, המהנדס דימנט, שחוות דעתו העריכה את עלות התיקון ב-12,317 שקל, כולל מע"מ. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המהנדס דימנט כהערכה המהימנה והעדכנית ביותר של הליקויים. עם זאת, בית המשפט ערך התאמות ספציפיות בהתבסס על פרשנותו לראיות. התובעים זכו לפיצוי של 17,861 ₪ על פי חוות הדעת של Diment, בתוספת סכומים נוספים בגין פגמים ספציפיים שלא נצפו על ידי Diment אך הוכרו על ידי מומחים אחרים. כמו כן פסק בית המשפט לתובעים 4,000 שקל בגין עוגמת נפש והחזר חלקי של הוצאותיהם, בסך 2,520 שקל, לצד שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל. הנתבעים חויבו לשלם סכומים אלה, שעמדו על כ-15% מ-170,000 ₪ הנתבעים על ידי התובעים, שכן בית המשפט קבע כי סכום התביעה מנופח יתר על המידה.