ע"א 2317/06

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה, אשר דחה את התנגדותו של משה שוקרא (המערער) לביצוע שיק על סך 84,000 ₪ מיום 21.12.98, עליו חתם ומסר לשני מתווכים כבטוחה לעסקת מקרקעין. המתווכים העבירו את השיק ליעקב צדיק (המשיב) כתשלום עבור שירותים משפטיים. המערערת טענה כי השיק נפל פגם בשל חוסר תמורה והשלמה בלתי מורשית, וכי המשיב לא היה מחזיק ראוי משום שלא הוצג במועד. בית משפט קמא פסק נגד המערער וקבע כי לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, וכי איחורו של המשיב בהצגת השיק היה מוצדק. בערעור טען המערער כי המשיב אינו כשיר לעמוד לדין, וכי הייתה קנוניה בין המוטב לבין המשיב. עוד נטען, כי חוסר ההתחשבות ושיהוי המשיב היו צריכים להביא לדחיית תביעת המשיב. ערכאת הערעור קבעה, כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, שכן הן מבוססות מבחינה לוגית. הודגשו התנהלותו המפוקפקת של המערער ותום לבו של המשיב. אשר לטענת השיהוי, הסכים בית המשפט כי יש לתת משקל לשיהוי המשמעותי אך לא הצדיק את חסימת טענת המשיב. טענותיה הנוספות של המערערת, לרבות קנוניה ואוזלת ידו המשפטית של המשיב, נדחו אף הן. בכך אישר בית המשפט לערעורים את פסק דינו של בית משפט קמא, והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.