ע"א 386/91
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון אישר פסיקה של ערכאה נמוכה יותר, לפיה לבית הדין הרבני סמכות לדון בסכסוך הנוגע לתשלום מזונות ילדים כפי שנקבע בהסכם גירושין. הסכם הגירושין, שקיבל תוקף מבית הדין הרבני, פירט את חובות המזונות של האב ואת התחייבות האם לכסות את יתרת צרכי הילדים. כאשר עתרו הילדים להגדלת דמי המזונות, דחה בית המשפט המחוזי את תביעתם, ואישר את סמכותו של בית הדין הרבני בנושא. בית המשפט העליון הסכים וציין כי הסכם הגירושין התייחס לכאורה לצורכי הילדים בנפרד וכי ניתן היה לטפל בכל הפגמים בדיונים הראשונים לפני מתן תוקף. יתר על כן, הצדדים הסכימו להתדיין בבית הדין הרבני לאחר מכן, ובכך ביססו את סמכותו. בית הדין הדגיש כי כל שינוי נסיבות צריך להתברר במערכת בתי הדין הרבניים, ודחה את הערעור והחזיר את העניין לבית משפט זה. ההחלטה חיזקה את סמכותו של בית הדין הרבני והדגישה את סופיות הסכמי הגירושין, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו.
ע"א 386/91 חנה לאה שפירא, עליון (10.7.1991)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.