רע"פ 3622/11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז. המבקשים, אב ובנו, הורשעו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובהתנהגות מאיימת כלפי אדם זר בתחנת דלק. התקיפה אירעה לאחר שהמבקשים התגרו במתלוננת, שניסתה להרגיע את המצב על ידי התרחקות מהם, אך נרדפה והוכה באכזריות. בית משפט השלום הרשיע את המבקשים בעבירות התקיפה, אך זיכה את המבקש מס' 2 מאיומים. בית המשפט שקל את היעדר עברם הפלילי ותסקירי מבחן חיוביים של המבקשים, וגזר עליהם שלושה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 1,000 שקל לקורבן. בנוסף, רישיון הנהיגה של המבקש מס' 2 נשלל על תנאי למשך שישה חודשים. על פסק דין זה ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה, מה שהוביל אותם להגיש בקשה למתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. בקשת רשות הערעור נדחתה. ההחלטה התבססה על ההבנה כי התנגדות המבקשים התמקדה בעיקר בנסיבותיהם האישיות ולא העלתה שאלות בעלות חשיבות כללית או ציבורית. בית המשפט קבע כי בית משפט השלום שקל כראוי את עברם של המבקשים ואת נסיבות המקרה. הודגש כי מעשיהם של המבקשים פסולים וכי העונש שהוטל היה מקל, גם בהתחשב בנסיבות המקלות. המבקשים קיוו כי הלקח מאירוע זה ירתיע אותם מהתנהגות כזו בעתיד. בקשת רשות הערעור נדחתה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.