ע"א 246/81
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס למחלוקת על סמכות השיפוט בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני בתביעת מזונות. המשיב הגיש תחילה תביעת גירושין בבית הדין הרבני וכרך אליו את עניין המזונות. לאחר מכן הגיש המערער תביעת מזונות לבית המשפט המחוזי, אשר הועברה לבית הדין הרבני. בעוד תביעת הגירושין תלויה ועומדת, העלה המערער מספר תביעות לבית הדין הרבני למזונות מוגדלים בהן פסק בית המשפט. לאחר שבית הדין הרבני דחה את תביעת הגירושין, הגיש המערער תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי לקבלת מזונות מהמשיב ומהוריו. דעת הרוב של בית המשפט העליון, השופט ש' לוין והשופט ד' לוין, קבעה כי מרגע שתביעת הגירושין נדחתה, הסתיים ההליך כולו והמערער יכול להגיש תביעת מזונות לבית המשפט המחוזי. לדעת הרוב, תביעת גירושין ותביעת מזונות הן הפוכות באופיין והאחרונה תלויה בראשונה עד לשמיעת תביעת הגירושין. לפיכך, דחיית תביעת הגירושין מבטלת את כוחה של חובת המזונות ומאפשרת למערערת להגיש תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי. זאת ועוד, אין לפרש את טענותיה הקודמות של המערערת בבית הדין הרבני להגדלת מזונות כמימוש לפי בחירתה אלא כפועל יוצא של כריכת נושא המזונות בתביעת הגירושין. ממלא מקום הנשיא מ. שמגר התנגד. לטענתם, אין לאפשר תביעת מזונות בבית המשפט המחוזי בשעה שהליכי גירושין, הכרוכים בסוגיית המזונות, תלויים ועומדים בבית הדין הרבני, שכן הדבר יוביל לתביעות כפולות ומקבילות. הם הוסיפו כי לפסיקת מזונות שניתנה על ידי בית הדין הרבני בתביעת גירושין יש תוקף תוקף גם לאחר שתביעת הגירושין נדחית. משכך, קיבל בית המשפט העליון בדעת רוב את הערעור והתיר למערערת לדון בתביעתה למזונות בבית המשפט המחוזי.
ע"א 246/81 דבורה גוטלהף נ' יהושע גוטהלף, עליון (13.9.1982)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.