ת"פ 34053-03-11

תקציר

הנאשמים, שני אחים, הואשמו בהחזקת סם מסוכן (הרואין), שלא לצריכה עצמית, ובעבירות הגירה שונות. הסמים נמצאו במדף בתוך דלפק בית הקפה של הנאשמים. הנאשמים עבדו יחד בבית הקפה ובעסק סמוך לשטיפת מכוניות בבעלותו של נאשם 1, אשר העסיק גם את נאשם 2 שלא כדין. נאשם 2 שהה בישראל שלא כדין מאחר שלא היה ברשותו ההיתר הנדרש, ונאשם 1 שיכן אותו שלא כדין. במשטרה העידו על נסיבות תפיסת הסם ותגובות הנאשמים. לטענת המשטרה, זמן קצר לאחר מציאת הסמים טען נאשם 2 כי לא מדובר בסמים וכי מצא אותם בחוץ, ואילו נאשם 1 טען תחילה כי מדובר בסמים לבישול אך בהמשך חזר בו. הנאשמים העידו כי הסמים אינם שלהם וטענו כי הם שייכים ללקוח. עם זאת, בית המשפט מצא את עדותה במשטרה אמינה והרשיע את שני הנאשמים בהחזקת הסם המסוכן, והגיע למסקנה כי כמות הסם מעידה על כך שלא לשימוש עצמי. בנוסף, הורשע נאשם 2 בשהייה שלא כדין ונאשם 1 בשהייה והעסקה שלא כדין של נאשם 2. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים ומצא אותם אשמים מעבר לכל ספק סביר.