תמ"ש 36031/98

תקציר

עניינו של פסק דין זה בבקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט לטובת בוררות כפי שנקבע בהסכם בין המבקש לבין המשיבים. תחילה מתייחס השופט לשאלה האם תניית הבוררות בהסכם מנוסחת באופן המונע באופן חד משמעי התדיינות משפטית ומוצא כי כן. לאחר מכן, השופט בוחן האם בקשת המבקש הוגשה במועד, בהתחשב בכך שהיא הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר הגשת תביעת המשיבים. השופט מגיע למסקנה כי בקשותיו הקודמות של המבקש הנוגעות לתיק, לרבות ערעורו על פסק דין נגדו, די היה בכוונתו להסתמך על תניית הבוררות, ועל כן הבקשה הנוכחית אינה בזמן. לאחר מכן בוחן השופט האם המבקש הוכיח נכונות לנהל בוררות ומוצא כי התנהלותו של המבקש בעבר, לרבות אזכוריו הקודמים של סעיף הבוררות, מקיימים דרישה זו. לבסוף, השופטת שוקלת את טענות המשיבים לפיהן קיימים טעמים מיוחדים מדוע אין לדון בסכסוך בבוררות, הנוגעים לחוסר היכולת הפוטנציאלי לחקור את שני המשיבים על תצהיריהם, עלות הבוררות והסיכון לשיהוי. השופטת מציינת כי מדובר בנסיבות חריגות וכי המשיבים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח מדוע לא תינתן השהייה. משכך, פוסק השופט לטובת המבקש, ומקבל את בקשתו לעכב את ההליכים בבית המשפט ולהעביר את התביעות לבוררות. עוד מורה השופט כי בהתחשב בנסיבות, אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות המשפט של הצד השני וכי יוחזרו לו הוצאות המשפט של המבקש.