ע"פ 6922/16

תקציר

בתיק משפטי מורכב, בחן בית המשפט ראיות וטיעונים מפסק דין של ערכאה נמוכה יותר, שעסק בשני אישומי רצח נגד מערער. המערער הואשם ברצח שתי נשים, אורית קופר וג'ני מור חיים. לאחר התלבטויות רבות, הגיע בית המשפט להסכמה על ההרשעה הקשורה למותה של ג'ני, ואישר כי המערער גרם למותה בכוונה מעבר לכל ספק סביר. הראיות הצביעו על דפוס התנהגות מניפולטיבי ומרמה של המערער, לרבות הקמת זירת התאבדות שקרית וקיום מערכות יחסים המתודלקות בשקרים. היו עדויות משכנעות של אנשים רבים, כולל ראיות לכך שהמערער קיבל חומר ששימש לרצח ג'ני. הערעור נדחה באישום זה, מה שחיזק את הדעה כי הראיות הנסיבתיות המצטברות אינן מותירות ספק סביר לאשמה. לעומת זאת, האישום הראשון, הנוגע למותה של אורית קופר, היה שנוי במחלוקת. אחד השופטים טען לזיכוי בשל היעדר ראיות נסיבתיות מספיקות, חלוף שנים המשפיע על עדויות עדים ואי זיהוי סיבת מוות ברורה, שהובילה לקיומו של ספק סביר. השופט ציין את היעדר ההוכחה המשכנעת למניע ולשיטה בעניינה של אורית ומתח ביקורת על ההסתמכות על הדמיון הנסיבתי בין שני מקרי המוות כבלתי מספיקה להרשעה. עם זאת, רוב השופטים הגיעו למסקנה כי הדמיון בשני המקרים מצביע באופן מכריע על אשמה, כאשר שופט אחד הדגיש כי התנהלותו המניפולטיבית והמטעה של המערער משקפת טקטיקות בהן נעשה שימוש בעניינה של ג'ני, ובכך חשד בטיוח מכוון של רצח אורית. למרות ההכרה באתגרים שמציב הזמן ובהיעדר ראיות פורנזיות מסוימות, הרוב מצאו את הראיות הנסיבתיות המצטברות חזקות מספיק כדי לבסס את ההרשעה גם במותה של אורית. הדבר הוביל בסופו של דבר לדחיית הערעור בשני האישומים, ובכך חיזק את הרשעותיו של המערער.