ע"א 5200/06

תקציר

פסק הדין דוחה ערעור של בעל עסק שספריו נפסלו על ידי רשות המסים בשל כשלים בניהול פנקסי חשבונות חייבים במס. על פי פסק הדין, בעל העסק לא מילא את חובתו לנהל את פנקסי חשבונותיו בהתאם לסעיף 66 לחוק, הקובע כי ניהול פנקסי חשבונות חייבים במס חייב לפעול באופן שקבע שר האוצר. כפועל יוצא, מוצדק מינהל המס לפסול את ספרי הבעלים לפי סעיף 74(א) לחוק. בפסק הדין מוסבר כי טענות הבעלים נגד הפסילה מתייחסות לקביעות עובדתיות ומהימנות, שבדרך כלל אינן נתקלות בהתערבות ערכאת הערעור, אלא במקרים חריגים. ממצאי הערכאה הנמוכה יותר מלמדים כי הבעלים לא דיווח על חשבוניות המס שברשותם, וההסברים שניתנו לחריגות אלה לא נתמכו בראיות. אשר על כן, דחיית טענות אלה על ידי בית המשפט המחוזי מתקבלת. כמו כן, פסק הדין תומך בהערכת רשות המיסים את מיסי העסק בגישת מיטב השפיטה הקבועה בסעיף 77 לחוק. שיטה זו היא ניחוש מושכל המבוסס על מומחיותו של פקיד השומה, ולמרות שהיא צריכה להיות מדויקת ככל האפשר, היא אינה חייבת להיות מדויקת. לקביעתו של פקיד השומה נתון שיקול דעת רחב וניתן להתערב בה רק במקרים חריגים. על הנישום מוטל נטל ההוכחה לערער על סבירות השומה ומהימנותה, דבר שבעל העסק לא עשה. טענות הבעלים בדבר אי התאמות הנובעות מביטולי חשבוניות ותקלות במחשב לא נתמכו בראיות קונקרטיות כלשהן. זאת ועוד, שיטת השומה בה נקט מנהל המס נמצאה סבירה, מה גם שהיא היטיבה עם הבעלים בשנים מסוימות. פסק הדין מתייחס גם לטענת הבעלים לכפל מס לשנת 1998 ומוצא כי היא אינה מבוססת. לבסוף, בית המשפט פוסק לטובת החלטת רשות המסים לפסול את ספרי הבעלים, ושומת המס שלאחר מכן נחשבת חוקית. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ובעל העסק נדרש לשלם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.