ת"א 1146/99

תקציר

פסק הדין נובע מתיק מורכב בו מעורבים מספר צדדים ומספר תביעות הקשורות לבעלות בדירה, הסכמי ממון ועיקולים. לסיכום, בני הזוג סמואל תבעו תחילה את בני הזוג קרלי ואת בני הזוג רבינוביץ' על זכויות בדירה בחיפה. ניתן פסק דין חלקי, שהותיר את בני הזוג קרלי ובני הזוג רבינוביץ' כבעלי הדין הנותרים. בני הזוג קרלי שלחו הודעת צד ג' לבני הזוג רבינוביץ', בה טענו כי העיקול שהוטל על הדירה אינו חוקי, וביקשו שיפוי. בני הזוג רבינוביץ', מצידם, שלחו הודעת צד רביעי ליונה בן יונה, אביה של הגב' גליה קרלי, בדרישה לקבל פיצוי על הסכומים שיצטרכו לשלם לבני הזוג קרלי וסכומים נוספים. עיקר המחלוקת הייתה סביב הסכמי ממון בין הצדדים, שכללו התנהלות עסקית, משכנתאות ותשלומים. בני הזוג רבינוביץ' טענו כי שילמו תשלומים עבור בני הזוג קרלי לצדדים שלישיים, וביקשו שיפוי. הם גם תבעו את בן יונה על הברחת כספים לחו"ל לכאורה עבור בני הזוג קרלי, אך השופטת דחתה טענה זו מכיוון שהפעולות לא היו בניגוד לצו עיקול תקף, ורוב התשלומים בוצעו לפני הוצאת צו כזה. בנוסף, השופט פסק נגד תביעתם של בני הזוג קרלי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהעיקול, למעט ניכוי של 8,547 דולר מחובם לבני הזוג רבינוביץ'. כמו כן, נשללו מבני הזוג רבינוביץ פיצויי נזק לא ממוניים. בסופו של דבר חויבו בני הזוג קרלי לשלם לבני הזוג רבינוביץ' 83,750 שקל, בניכוי 8,547 הדולרים האמורים, בצירוף הפרשים וריבית. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.