ת"א 1/92

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבע במאפייה שלו, נפגע בעבודה כאשר אגודלו השמאלי נפגע מסכני מכונה ללישת בצק. התובע תבע את הנתבע בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה. הנתבע הכחיש כל התחייבות לשלם לתובע. בית המשפט שמע עדויות מהתובע, אביו ושלושה עדים נוספים, בעוד הנתבע העיד רק מטעמו. לאחר עיון בחומר הראיות ובחינת הטענות, מצא בית המשפט כי התובע אכן עבד אצל הנתבעת בעת ביצוע התאונה וכי התאונה אירעה בעת שעבדה אצל הנתבעת. עוד מצא בית המשפט כי הנתבעת לא הדריכה את התובע בדבר שיטת העבודה הבטוחה ולא הזהירה אותו מפני סכנות המכונה, דבר המהווה רשלנות מצד הנתבעת. עם זאת, בית המשפט מצא גם רשלנות תורמת מצד התובע בכך שלא נקט משנה זהירות בעת הכנסת ידו למכונה. רשלנותו התורמת של התובע יוחסה ל-20% מהחבות, ואילו רשלנות הנתבע יוחסה ל-80%. בית המשפט העריך את הנזקים וקבע כי שכרו של התובע עומד על 600 ₪ לחודש. לתובע נפסקו 1,000 ₪ בגין הוצאות עבר, 8,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-12,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי, בסך כולל של 21,000 ₪. לאחר שקלול הרשלנות התורמת והסכום שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, הפיצוי הסופי שנפסק לתובע עמד על 8,800 ₪. עוד קבע בית המשפט כי על הנתבע לשלם ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 29.10.96.