סע"ש 57327-01-18

תקציר

התיק שלפנינו סובב סביב סכסוך עבודה בין התובעים, שותפות המספקת שירותי פיקוח, לבין הנתבעת, עובדתם לשעבר, מור. מור התפטר מתפקידו כמפקח גינון בשותפות ולאחר מכן עבר לעבוד אצל אחד מלקוחותיהם, רובינשטיין, באותו תפקיד. התובעים טענו כי מור הפר את חובת תום הלב והנאמנות שלו כלפיהם, גרם להם לאבד את החוזה עם רובינשטיין ובכך נגרם להם נזק כספי. עוד נטען, כי מור חתם על חוזה עם רובינשטיין לפני סיום העסקתו בפועל אצל התובעים, וביקש החזר הוצאות נסיעה מסוימות. בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והעדויות שהוצגו. נקבע כי מור לא היה עובד בכיר, ומעשיו לא עלו כדי הפרת חובת תום הלב והנאמנות כפי שהוגדרה בפסיקה קודמת. נמצא כי מור ניהל משא ומתן בתום לב עם התובעים בנוגע לשכרו, ומסירת פרטי השכר שלו לעמית לא נחשבה להפרה, מה גם שהמידע לא נחשב סודי או סוד מסחרי. זאת ועוד, התובעים לא התנגדו במפורש למעברו של מור לרובינשטיין, והתנהגותם הצביעה על נכונותם להשאירו כשכיר. למרות שמור חתם על חוזה עם רובינשטיין בתקופת ההודעה המוקדמת שלו, בית הדין קבע כי אין זה פסול, שכן עובד רשאי לחפש עבודה חלופית תוך כדי עבודתו. עוד קבע בית המשפט כי מעשיו של מור לא גרמו לשותפות לאבד את החוזה עם רובינשטיין. ניתן היה להמשיך את החוזה, אך התובעים בחרו שלא לעשות כן, ומור לא היה אחראי להחלטה זו. באשר לתביעה להוצאות נסיעה, מצא בית המשפט כי התובעים היו מודעים ואישרו במשתמע את נסיעתו של מור, ולכן לא יכלו לתבוע החזר רטרואקטיבי. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים במלואה. במקום זאת, חויבו התובעים לשלם למור 1,000 שקל הוצאות משפט ו-7,000 שקל שכר טרחת עורך דין.