ה"פ 3732-11-12

תקציר

המבקשים, בעלי חלקות קרקע שונות בכפר שמריהו, תבעו פיצוי מלא מחברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, נתיבי איילון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה - הרצליה, בגין הפקעת אדמותיהם. המבקשים טענו כי הסתמכו על עמדת נתיבי איילון לפיה תכנית נתיבי איילון לא הפחיתה את ערך קרקעותיהם, ולכן לא הגישו תביעות בגין ירידת ערך בתוך תקופת ההתיישנות. בית המשפט קבע, כי אין לו סמכות עניינית לדון בסוגיית ירידת ערך מקרקעי המבקשים. תכנית נתיבי איילון וצו ההפקעה לא יכלו להיחשב כהליך תכנוני אחד, שכן הם בוצעו על ידי גורמים שונים, בזמנים שונים ולמטרות שונות. המבקשים לא הוכיחו את טענתם בדבר הסתמכותם על עמדת נתיבי איילון בדבר ירידת ערך קרקעותיהם. לא הוכחה זכאותם של המבקשים לפיצויים נוספים החל מהמטר הרבועה הראשון של אדמתם, שכן הקרקע הוגדרה בעת ההפקעה כ"דרך". בנוסף, נדחו תביעות המבקשים לנזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה מההפקעה, שכן הן חרגו מהמחלוקת המוגדרת ונעדרו ראיות. לפיכך נדחתה התביעה, והמבקשים חויבו לשלם לכל אחד משלושת המשיבים 9,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות.