ה"פ 21601-04-10

תקציר

השאלה המרכזית בתיק דנן היא האם נכרת הסכם מכר בין המבקשים לבין המשיבים בנוגע לנכס מקרקעין. לטענת המבקשים, נכרת חוזה מחייב באמצעות תכתובת דואר אלקטרוני. עם זאת, השופט קבע כי ההתכתבויות מצביעות על משא ומתן המוביל לחוזה ולא על הסכם סופי ומחייב. היסודות המהותיים של חוזה, שיקול דעת וודאות, לא התקיימו במקרה זה. המייל הראשוני של המשיבים היה יותר הזמנה למשא ומתן או הבעת נכונות להתקשר בחוזה, והמיילים הבאים הראו כי הצדדים לא הגיעו להסכמה הדדית. עוד ציינה השופטת כי התנהגותם של המבקשים לא הצביעה על כך שהם סברו כי נכרת חוזה מחייב מאחר שהמשיכו לשלם דמי שכירות ולא שילמו כל מקדמות בגין הרכישה. בנוסף, בקשת המבקשים לקבל פרטים נוספים על הדירה וחוסר הבהירות לגבי פרטים מהותיים כגון תנאי התשלום ומועד החזקה החלישו את תביעתם. השופטת הכירה בחוסר תום הלב של המשיבים במהלך המשא ומתן, אך קבעה כי אין בכך כדי להצדיק אכיפת חוזה שלא נכרת. משכך, נדחתה התביעה, ולא נקבע כי התגבשה הסכמה בין המבקשים לבין המשיבים.