ת"א 29820-12-11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשתו של התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים וסבל מפציעות מורכבות, למנות מומחה שיקומי שיעריך את השפעתו התפקודית ואת צרכיו העתידיים. הנתבע התנגד לבקשה זו בטענה כי אין מדובר בנוהג שגרתי ויש לשמור אותו למקרים חמורים. בית המשפט הכיר בקיומה של הנכות הרפואית הצמיתה של התובעת, אך הדגיש כי הנכות התפקודית היא סוגיה נפרדת המוכרעת על ידי בית המשפט. בית המשפט אמנם הכיר בצורך במידע נוסף לצורך קביעת נכות תפקודית, אך סבר כי מינוי מומחה שיקומי בשלב זה, לפני עדות התובע, עלול לסתום את ההליך. בית המשפט הציע כי גישה מתאימה יותר תהיה לשמוע תחילה את עדותו של התובע ואת גרסתו לגבי תפקודו, ובמידת הצורך למנות מומחה שיקומי לאחר מכן. התובע הונחה להגיש תצהיר בשבועה על עדותו העיקרית בתוך 45 יום, וחקירתו נקבעה ליום 25.6.2012. פסק הדין, שניתן בהעדר הצדדים ביום 23.4.2012, הדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של התנהלותו האישית והתעסוקתית של התובע לפני ואחרי התאונה כדי להבטיח משפט הוגן.