ת"פ 55788-12-13

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לאירוע בו דקר את המתלונן, בהן חבלה בכוונה מחמירה, איומים ותקיפה. טענתה העיקרית של ההגנה הייתה כי הנאשם היה שיכור מכדי לגבש כוונה פלילית. במהלך המשפט נשמעו עדויות של המתלוננת, חברתו של הנאשם, מאבטח והנאשם עצמו. כתב האישום התקבל בחלקו ונדחה בחלקו. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בהתגרות, החזקת סכין, הדחה בחקירה וחבלה בכוונה, אך לא אשם באיומים ותקיפה. השופט קיבל את הודעת הנאשם במשטרה כראיה מהימנה, ואילו עדויותיהם של המאבטח והנאשם נמצאו בלתי אמינות. המתלוננת וחברתו של הנאשם נמצאו אמינות חלקית. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא היה שיכור מכדי להבין את מעשיו וכי הדקירות היוו חבלה בכוונה. גם טענת ההגנה העצמית של הנאשם נדחתה מחוסר ראיות.