ת"ק 1824-02-22

תקציר

עורך הדין הנתבע והלקוח התובע חלקו על החזר שכר טרחת עורך דין. הלקוח תבע החזר שכר טרחה מופרז. עורך הדין טען כי הלקוח חייב לו שכר טרחה שלא שולם וכי הוא ניכה את הוצאות המשפט משכר הטרחה בהתאם להסכמתו מראש של הלקוח. עם זאת, עורך הדין לא הביא כל ראיה להסכמה זו, ואף לא הציג הסכם בכתב המתיר את הקיזוז בהסכם שכר הטרחה או במקום אחר. יתר על כן, עורך הדין לא הפריד בין הוצאות המשפט לבין שכר טרחתו, הנדרש על פי חוק. בית המשפט מצא כי טענת עורך הדין כי הלקוח הסכים לניכוי לא הוכחה, וכי הסכם שכר הטרחה קבע באופן ברור כי הלקוח יישא בהוצאות המשפט, מה שמזכה אותו בהחזר מלא עם סיום ההליך. לפיכך, בית המשפט הורה לעורך הדין לשלם ללקוח את סכום שכר הטרחה שהוחזר, שעמד על 821 ₪, וכן 400 ₪ הוצאות משפט. עוד הובהר בהחלטה כי עורך הדין אינו יכול לנכות שכר טרחה שלא שולם מהוצאות המשפט שהוחזרו ללא הסכמתו המפורשת של הלקוח, דבר שלא ניתן במקרה זה. תביעת הלקוח לשכר טרחה נוסף בסך 1,000 ₪ לא נדונה מאחר ולא הייתה חלק מהתביעה המקורית. בית המשפט קיבל את התביעה ונתן ללקוח רשות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.