ת"פ 3093/04

תקציר

שלושת הנאשמים, האחים מוחמד, אוסאמה ועבד אל-עזיז, הואשמו בשורה של עבירות, בהן חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, היזק בזדון ועבירות של שימוש בנשק. ההאשמות נבעו מאירוע שבו הותקף המתלונן, ג'בארין מוחמד, על ידי שלושה אנשים סמוך למכללת אלפא באום אל-פחם. התקיפה הותירה את המתלונן פצוע וחלונות רכבו שבורים. במהלך התקיפה הניף אחד התוקפים אקדח אך לא הצליח לירות בו בשל תקלה. הנאשמים הודו באשמה והציגו אליבי וטענו כי היו במקום אחר בעת האירוע. עם זאת, השופט מצא את גרסת המתלוננת לאירועים אמיתית ועקבית, בעוד שעדויות הנאשמים אינן אמינות. ראיות מרכזיות כללו את גרסאותיה העקביות של המתלוננת על התקיפה, עדויותיהם של כמה עדי ראייה וראיות פורנזיות כגון הימצאות טביעות אצבעותיו של הנאשם על מחסנית שנמצאה בזירה. בית המשפט הרשיע את שלושת הנאשמים בחבלה בכוונה מחמירה, תקיפה הגורמת חבלה והיזק בזדון. הנאשם אוסמה הורשע בנוסף בעבירות נשק בגין החזקת אקדח. נאשם 2 הורשע גם באיומים על אחיה של המתלוננת, טאי. השופט קבע כי המקלות ששימשו לתקיפה נחשבו ל"נשק מסוכן או פוגעני", ומעשיהם של הנאשמים הצביעו על כוונה לגרום חבלה חמורה. גזר הדין הוקרא בפומבי, והדיון בגזר הדין נקבע לינואר 2008. השופט ציין כי חומרת העבירות מצדיקה עונש חמור, אך היעדר רישום פלילי של הנאשמים יישקל לטובתם.