תפ"מ 1756-10-21

תקציר

תובע מבוגר, בעל דירה ששכרו הנתבעת מרים ודייר נוסף, ביקש לפנות את השוכרים ולקבל בחזרה דמי שכירות צבורים בסך 24,540 ₪. השוכרים לא שילמו את דמי השכירות במועדם, ולמרות מספר הסכמי שכירות צברו חובות כבדים. ההסכם האחרון הסתיים ביולי 2021, והתובעת הודיעה לדיירים באפריל 2021 כי הוא לא יחודש, מה שנתן להם מספיק זמן לפנות את המקום. הנתבעים טענו כי התובעת הסכימה להסדר חדש, אך בית המשפט מצא את טענותיהם בלתי נתמכות ולא משכנעות, מה גם שהתובע הכחיש את הטענות והנתבעים לא הציגו ראיות חיצוניות. השופטת ציינה כי חוב דמי השכירות של השוכרים קדם למשבר הקורונה וכי גם אם מקורו בתקופת המשבר, זכותו של התובע לפנותם. בית המשפט קיבל את תביעת התובע והורה לנתבעים מרים ולאדם נוסף לפנות את הדירה ולשלם לתובע 7,500 ₪ שכר טרחת משפט ושכר טרחת עורך דין תוך 30 יום. לדיירים, שנהנו מתקופת שכירות ארוכה, ניתנה ארכה עד מרץ 2022 לפינוי מסודר. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 01/02/2022.