ע"א 4965/19

תקציר

בפסק הדין, לאחר שבחן את הטענות והראיות, ובהתחשב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, החליט בית המשפט העליון לקבל חלקית את בקשת המבקש, תוך עיכוב חלק מהתשלום שהם חייבים. ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין, אלא אם כן נסיבות חריגות מצביעות על סיכוי גבוה להצלחת הערעור, כאשר המוקד העיקרי הוא מאזן הנוחות. עיקרון זה קובע כי על המבקש להוכיח כי מצבו הכלכלי של המשיב יקשה על החזרת הכספים אם הערעור יתקבל. במקרה זה, אף שהצלחת הערעור אינה מובטחת, תקדימים מפסקי דין מהעת האחרונה, כגון פרשת איסמעיל, מצביעים על כך שהערעור עשוי לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לחוות דעת של מומחים לשמאות. יתרת הנוחות, הקשורה במיוחד לסכום הפיצוי המשמעותי בסך של כ-6 מיליון ש"ח, עוררה חששות בדבר אי-השבה אפשרית. למרות שהמשיבים טענו לאיתנותם הכלכלית באמצעות בעלות על נכסים, ראיות אלה לא נתנו מענה מספק לחששות אלה. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שלמשיבים מגיע פיצוי בגין הפקעת מקרקעין – הכרה בפיצוי של לפחות 1.5 מיליון ש"ח מוצדקת – ולכן פסק להותיר חלקית את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו, תוך עיכוב של 4.5 מיליון ש"ח בלבד מסך התשלום עד להכרעה בערעור, מבלי לפסוק הוצאות משפט נוספות.