ע"פ 6056/13

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתקבל, והערעור נדחה משני הצדדים. המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בהריגה ונגזרו עליו 10 שנות מאסר בפועל, וכן תשלום פיצויים בסך 50,000 ₪ למשפחת המנוח. ההרשעה התבססה על דקירתו של המנוח, שבית המשפט המחוזי קבע כי אינה מוצדקת על ידי הגנה עצמית או הגנות צורך. טענות המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעת העובדות וכי היה עליו לקבל את הגנתו נדחו על ידי ערכאת הערעור, אשר קבעה כי ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי סבירים ומבוססים כראוי על ראיות ועדויות עדים. יתר על כן, בית המשפט לערעורים קבע כי המערער לא עמד בדרישות ההגנה העצמית ולא בהגנות הצורך. בפרט, מצא בית המשפט כי טענתו של המערער בדבר סכנה לחייו אינה מבוססת וכי ניתנה לו הזדמנות לסגת מהמצב. באשר לגזר הדין קבעה ערכאת הערעור כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין השיקולים הרלוונטיים וכי לא נפלה טעות בולטת או סטייה קיצונית המצדיקה התערבות. גם הערעור על גובה הפיצוי נדחה, שכן ראיות חדשות לא הותרו. עם זאת, בית המשפט המליץ כי שירות המבחן למבוגרים ידאג לכך שהמערער יקבל טיפול טיפולי במהלך מאסרו. פסק הדין התקבל פה אחד.