ת"א 36251-07-22

תקציר

המסגרת הנורמטיבית סביב פסילת שופטים בישראל מתרכזת סביב סעיף 77א לחוק, הקובע כי נסיבות המובילות לחשש ממשי למשוא פנים הן הגורם הקובע. הפסיקה מדגישה את נדירותם של מקרים כאלה, ומחייבת אמירות ברורות והחלטיות לביסוס חשש למשוא פנים. פסילת שופטים נחשבת לצעד דרסטי, העלול לפגוע בטוהר ההליכים השיפוטיים ולהאריך את משכם. התובע רשאי להביע בפני הצדדים התרשמות והצעות זהירות, שלא יצדיקו פסילה אלא במקרים חריגים שבהם השופט נראה חסר פניות. השופט המדובר, במקרה זה, פותח בנקיטת גישה פתוחה ובלתי משוחדת כלפי המקרה הנדון, מבטל כל רעיון של חשש למשוא פנים ולאחר מכן מסרב לפסול את עצמו. הם מתייחסים לטענות התובע בדבר התנהלות פרוצדורלית, ומדגישים כי טענות הערעור בדבר החלטות פרוצדורליות אינן מהוות חשש למשוא פנים. תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, קובעת כי תביעות נכות יועלו לאלתר והופכות תביעות שלא במועד לפסולות. השופטת מצדיקה את ניהול הדיון ביום 11.6.2023 בכך שהיא התמקדה בסכומים שבחשבונות הנאמנות ועודדה את הצדדים להגיע להסכמות, דבר שעלה בקנה אחד עם החלטות קודמות. הם מבהירים את ההקשר ואת מטרת הדיון, ומפריכים את טענות התובע בדבר הפתעה בנוגע לדיון בכספי חשבונות הנאמנות. בית המשפט מתייחס גם להפרעות של בא כוח התובע במהלך הדיון, ומציין כי למרות השיבושים הללו, הדיון התנהל ונשמעו טיעוני הצדדים. באשר לטענות התובעת בדבר אי הבנת חוות דעתה על ידי בית המשפט, מדגישה השופטת כי ניתן להתייחס לטענות אלה, אם הן תקפות, באמצעות הליך הערעור ולא באמצעות פסילה. השופט בוחן גם דברים המיוחסים לפאנל וקובע כי הם אינם מצביעים על חוות דעת סגורה ביחס לטענת התובע, אלא משקפים את הסוגיות הנדונות. כמו כן, השופטת מבהירה כי התבטאויות שנאמרו במהלך הדיון הנוגעות לנושאים ספציפיים אינן מהוות הבעת דעה על התביעה כולה, וקובעת כי ההליך התנהל ללא משוא פנים. לסיכום, השופט דוחה את בקשת הפסילה, וקובע כי הדעות שהובעו במהלך הדיון היו קשורות לנושאים הנדונים ולא פגעו בטענה כולה. ההחלטה מיום 20.6.2023 וניתנה בהיעדרם של הצדדים המעורבים.