עב"ל 28455-04-11

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (המכון) ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לפסוק קצבת שאירים לאישה, גב' X, כידועה בציבור של המנוח, מר שוורץ. סלע המחלוקת המרכזי היה האם גב' X ומר שוורץ היו ידועים בציבור – תנאי מוקדם לקבלת הקצבה – התלוי בשני תנאים מצטברים: (1) היה עליהם לקיים חיי משפחה, קשר אינטימי המבוסס על חיבה, ו-(2) היה עליהם לנהל משק בית משותף. המכון טען כי יש לבטל את הקביעה העובדתית של הערכאה הנמוכה יותר כי גב' X והמנוחה היו ידועים בציבור, תוך שהוא מצביע על אמירות סותרות של גב' X וראיות המצביעות על כך שהם אינם חיים יחד. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, שהתבססו על הערכתו הישירה את העדויות והראיות. בית המשפט דחה גם את טענת המכון כי הצהרותיה המטעות של גב' X בנוגע למצבה הזוגי אמורות להפוך אותה לבלתי זכאית לקצבה, שכן טענה זו לא הועלתה בבית המשפט המחוזי ואין לה בסיס משפטי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי יש לכבד את קביעתו של המוסד עצמו – כי גב' X ומר שוורץ היו ידועים בציבור לצורך גמלת הבטחת הכנסה – והמכון אינו יכול לטעון אחרת ללא הוכחת שינוי נסיבות מהותי. לפיכך נדחה הערעור, ומעמדה של גב' X כידועה בציבור של מר שוורץ נשמר, מה שזיכה אותה בקצבת השארים. המכון היה רשאי לנכות כדין כל תגמול ששולם לגב' X בעבר, אם אכן שולמו שלא כדין. לבסוף חויב המכון לשלם לגב' X שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪.