רע"פ 400/20

תקציר

החלטת בית המשפט בתיק מדגישה כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת רק במקרים חריגים בעלי חשיבות ציבורית או כללית משמעותית, או אם קיים סיכון ממשי לעוול. במקרה זה, הבקשה לא עמדה בקריטריונים אלה, שכן לא נגרם עוול מהותי או עיוות דין. בית משפט קמא בחן את טענותיה של העותרת בדבר אי הוזהר על קיום משפט בהיעדרה, תוך שהוא מצטט את סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר להעמיד לדין בעבירות קלות אם הנאשם אינו מופיע. בניגוד לפסיקה קודמת בפרשת שחוח, שם בוטל פסק דין שלא בפניו בשל היעדר אזהרה, המקרה הנוכחי פירש נכונה את היחס בין סעיפים 130(א) ו-240(א)(2). יתר על כן, טופס הזימון לתקנות התעבורה מזהיר במפורש את הנאשמים כי אי התייצבות יכולה להיחשב כהודאה באשמה, כפי שאושר מחדש במקרים תקדימיים. כמו כן, בית המשפט התייחס לטענותיה של העותרת בדבר אי ביצוע העבירה ומצא כי היעדרותה מהדיון, מסיבות התלויות בה, אינה מעידה על עיוות דין. הן בית משפט השלום לתעבורה והן בית המשפט המחוזי קבעו כי לא נגרם עיוות דין, והצביעו על כך שנושאים כמו פרטי רישום רכב שגויים אינם מצדיקים זיכוי נוכח הימצאותם של פרטיה המזהים האישיים. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.