ת"א 23215-02-22

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הבקשה לעיקול ואת הבקשה לביטול העיקול. המבקשים ביקשו להטיל עיקול על נכסי המשיבים בשל מחלוקות כספיות, ואילו המשיבים ביקשו לבטל את העיקול בטענה שאינו מוצדק. בית המשפט מצא כי שני הצדדים פעלו בחוסר תום לב והיו להם טענות הדדיות להפרת הסכמים. נראה כי המשיבים אכן פעלו לריקון החברה המשותפת מתוכנו ומפעילותו, תוך גרימת נזק מסוים למבקשים. המבקשים לא הציגו ראיות מספיקות להוכחת כל עילות התביעה והיקף הנזקים הנטענים, במיוחד בהתחשב בכך שמצבם הכלכלי של המשיבים נראה שברירי, עם סיכון להברחת נכסים. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בחלק מטענות המבקשים, ובפרט אלה הנוגעות לריקון החברה המשותפת על ידי המשיבים ולקושי הפוטנציאלי לפרוע למבקשים אם תביעתם תתקבל. באיזון בין הנוחות, סיכויי ההצלחה ונטל ההוכחה, החליט בית המשפט לקבל את בקשת העיקול אך הגביל את הסכום ל-2,500,000 ₪, כולל הסכום שכבר "נתפס". בית המשפט קיבל גם את הבקשה לעיקול זמני על דירתו של שלמה והותיר את העיקול הקיים על נכס אחר. נוכח התנהלותם הבלתי ראויה של שני הצדדים, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה ראויה של ההגשות, ובית המשפט הסמיך את הרשם להוציא את הצו בהתאם.