ת"א 18947-06-11

תקציר

התובע מבקש להיות מוכר כחוכר חוקי של חלקת קרקע המכונה גוש 3658, מגרש 91 ברחובות, או לחילופין מגרש 92, על בסיס הסכם חילופי מקרקעין לכאורה משנות השלושים. עם זאת, השופט פוסק נגד התובעים, וקובע כי הם לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי משפחתם עיבדה את הקרקע שבמחלוקת לאורך השנים, כפי שהם טוענים. עוד קובעת השופטת כי המסמך ללא תאריך שהוצג כראיה להסכם החליפין אינו מספיק כדי להוכיח את קיומו, במיוחד בהתחשב בכך שהוא אינו חל על הבעלים הנוכחיים של הקרקע המדוברת, שלא היו צד לו. יתר על כן, השופטת מדגישה כי התובע לא פעל לרישום זכותו הנטענת במשך עשרות שנים, תוך גרימת נזק ראייתי משמעותי לנתבעים ומעיד על חוסר תום לב. בנוסף, השופט מציין כי הקרקע המדוברת מוסדרת, ועל פי חוק המקרקעין, רישום הזכויות מהווה ראיה חלוטה לתכולתה. התובעים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לאי רישום זכותם במשך למעלה מ-80 שנה. השופטת דוחה גם את טענת התובעים כי החזקה במקרקעין מקנה להם זכויות קנייניות, שכן הדבר אינו תקף לגבי מקרקעין מוסדרים. בסופו של דבר, השופט פוסק כי התביעה נדחית, והתובע אחראי להוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורכי הדין בסך 75,000 ₪.