ת"א 44593-10-18

תקציר

פסק הדין דן בחבות האישית של בעלי השליטה בחוב הארנונה של חברה כמפורט בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. סעיף זה נועד לסייע לעיריות לגבות מיסים מחברות המפסיקות את פעילותן. בית המשפט דוחה את הגנת ההתיישנות, וקובע כי תביעת חוב המס נגד החברה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. היא גם מעבירה את נטל ההוכחה אל הנתבעים בשל חוסר מהימנותם וחוסר שיתוף הפעולה ביניהם, ובפרט אל נאשם 1, אשר אמירותיו הסותרות והתנהגותו המתחמקת לא היו אמינות. השופט מגיע למסקנה כי הנתבע 1, כבעל השליטה בחברת שננים, חייב בחוב המס של החברה מיום 1.1.2010 ועד ליום 30.6.2013. בתוך כך, נאשם 2 מוחזק כאחראי לחוב מיום 1.7.2013 ועד סוף אותה שנה, שכן הודה כי החזיק בנכס בתקופה זו. השופטת מורה לתובעת (העירייה) להגיש פסק דין לחתימתה עד ליום 2.8.2022, שיכלול את ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין לכל נתבע, בהתחשב בנסיבות המקרה. פסק הדין ייבחן מחדש ביום 4.8.2022, והנתבעים יידרשו לעמוד בחובות המס שלהם כמפורט בפסק הדין.