ע"א 7194-05-13

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על ירושת שני אחים, הנס ואוטו טנהאוזר, שנרצחו על ידי הנאצים בשואה. להנס טנהאוזר היו שלושה בנים - ארנסט, קורט והיינץ - ולאוטו נולדה בת, אלן. לאחים טנהאוזר היו ארבעה חשבונות בנק שוויצריים. בעקבות השואה הוקם מוסד בשם בית הדין ליישוב תביעות (CRT) כדי לברר את זכאותם של תובעים לחשבונות של קורבנות השואה. הנתבעים, בהיותם ילדיו של היינץ טנהאוזר, הגישו תביעה ל-CRT בשנת 2004 וקיבלו 650,000 פרנק שוויצרי, אותם לא חילקו ליורשים אחרים כפי שנדרש על ידי ה-CRT. התובעים, בהיותם נכדיו של הנס טנהאוזר ואחייניתו של אוטו טנהאוזר, שמעו על החלטת ה-CRT במקרה בשנת 2007 והגישו תביעה נגד הנתבעים, בטענה למרמה, רשלנות, הפרת חוזה והתעשרות שלא כדין. בית משפט קמא פסק לטובת התובעים, והורה לנתבעים להשיב את הכספים העודפים שהתקבלו מה-CRT, בניכוי שכר הטרחה ששולם לעורך דינם, שיחולקו מחדש בין כל היורשים. בית משפט קמא אף הורה לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות בסך 150,000 ₪. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. מחלקת הערעורים דחתה את ערעור הנתבעים וקיבלה את ערעור התובעים. בית המשפט קבע, כי הנתבעים מסרו הצהרה כוזבת במתכוון ל-CRT, וכתוצאה מכך הם חויבו להשיב את כל הכספים שהתקבלו מה-CRT, לרבות אלה השייכים לתובעים, אותם השיגו שלא כדין. עוד מצא בית המשפט כי הנתבעים הפרו את חובתם החקוקה לפי סעיף 122(ב) לחוק הירושה, הטעונה הסכמת יורשים אחרים או אישור בית המשפט לפעולות הנוגעות לנכסי העיזבון. בנוסף, קבע בית המשפט כי לתובעים קמה עילת תביעה כנגד הנתבעים בגין עשיית עושר ולא במשפט, ללא קשר לשאלה האם ה-CRT היה מאשר את תביעתם המאוחרת של התובעים. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות נוספות בסך 35,000 ₪ בגין הערעור. השופט א' זרנקין נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ש' שטמר ומ' רניאל.