ע"פ 3390/98
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לשני אחים, חנניה ואיציק, שקשרו קשר לבצע שוד בחנות תכשיטים. איציק ביצע את השוד ואילו חנניה סייע לו במסירת האמצעים ובבריחתו. במהלך השוד התנגד בעל החנות, מה שהוביל את איציק לדקור אותו ולהרוג אותו. בעוד איציק הורשע ברצח, חנניה הורשע רק בקשירת קשר, שכן לבית המשפט לא היו ראיות לכך שידע על הפגיון. המדינה ערערה וטענה כי יש לסווג את חנניה כמבצע משותף של ניסיון השוד ולכן גם אחראי לרצח. בית המשפט העליון הסכים וקבע כי חלקו של חנניה בתכנון השוד ובסיוע לו הפך אותו לעבריין משותף, ללא קשר לתרומתו הפיזית. משמעות סיווג זה הייתה שחנניה נשא באחריות לניסיון השוד באותה מידה כמו איציק. עם זאת, באשר לאישום ברצח, קבע בית המשפט כי מבצעים משותפים אחראים לעבירות נוספות רק אם יכלו לצפות אותן, וזה בדיעבד. מכיוון שחנניה לא ידע שלאיציק יש פגיון, לא ניתן היה לצפות ממנו לחזות את הרצח, ואחריותו לו לא נקבעה. בעקבות זאת נדחו ערעוריהם של איציק וחנניה על גזר דינם, אך ערעור המדינה התקבל חלקית, וכתוצאה מכך הורחבה הרשעתו של חנניה. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן גזר דין. השופטת אנגלרד, השופטת זועבי ושופטת נוספת הסכימו עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3390/98 חנניה רוש נ' מדינת ישראל, עליון (28.12.1999)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.